פשפשתי פעמיים, בראשונה עשתה פיפי, בשנייה קקי / החיתול חזר הביתה יבש
A תינוק הניצחון post.
ארבעים דקות בדרך חזרה מהסבתא, והקטן נרדם במושב האחורי. אתם לא נכנסים לחניה, אלא עושים עוד סיבוב בשכונה, מנמיכים את הרדיו וגומרים קפה שעדיין חם. אף אחד לא קורא לכם, אף אחד לא מבקש משהו. מישהו אחר היה קורא לזה "נסיעה", ואתם יודעים שזה ריטריט. בת ה-15 ישנה עד 12 בצהריים. אתם יושבים במרפסת עם עיתון, קפה ושקט, ולוקח לכם כמה דקות להבין שאף אחד לא צועק "אמא!" מהחדר השני. מנהל לא יכול לתת לכם על זה תעודת הוקרה, אז אתם נותנים לעצמכם. בן החמש ביקש להפסיק עם החיתולים בלילה, ואתם הסכמתם בחצי לב והנחתם מגן על המזרן. ב-6:30 בבוקר אתם נכנסים לחדר ומרגישים את הסדין: יבש. הוא מחכה לכם בחיוך. אתם מתאפקים לא לעשות סיבוב כבוד במסדרון. **איך זה התחיל:** "תינוק הניצחון" שייך לאותה משפחת תמונות של "Success Kid": תינוק שמרים אגרוף בניצחון. הורים ישראלים אימצו אותו לניצחונות הקטנים של היום-יום. בדרך כלל כותבים למעלה את המצב, ולמטה את התוצאה, ולפעמים הפואנטה היא שהניצחון נגמר מהר מאוד. **למה זה תפס:** כי בהורות הרף נמוך והניצחונות זעירים: לילה שלם, חיתול יבש, חמש דקות לבד. אף אחד מבחוץ לא מוחא כפיים על זה, ובשיחה עם חברים זה נשמע כמעט מגוחך. אבל כל הורה מכיר את התחושה בדיוק, והאגרוף המורם של התינוק מבטא אותה מצוין.