היום לקחתי את הילד לגן והחזרתי אותו, לבושת פיג'מה / Today was a good day
A אייס קיוב - היום היה יום טוב post.
השעה שש וארבעים בבוקר, הקטנה נרדמה בכיסא באוטו ברמזור האחרון לפני הבית. מצאת חנייה מתחת לחלון, הקפה שלך עדיין חם, ואת הדלת אתה סוגר כאילו אתה פורץ לכספת. עשרים דקות של שקט. זה לא סתם בוקר, זה הישג. בסופר הילד עבר ליד המעבר של הממתקים בלי לעצור, ובקופה הסתפק בהסבר אחד קצר ולא בהצגה. בדרך החוצה גם גילית שהביצים לא נשברו. אתה לא מספר לאף אחד, אבל בפנים אתה חוגג. בשש בערב הילדה הזכירה לך שיש מחר יום ספורט. בשש, לא בעשר ורבע בלילה. החולצה הכחולה נמצאה במגירה הנכונה, והבקבוק מים לא דלף בתיק. אפילו המורה לא צריכה לדעת כמה סייעת המזל היה פה. המתבגר חזר מבית הספר, אמר "היי", שאל מה יש לאכול ואכל את זה בלי להתלונן. בלי גלגול עיניים ובלי "אמא, די". עוד אין לך הסבר מדעי, אבל אתה לא מתכוון לחקור. **איך זה התחיל:** הכול התחיל משיר של אייס קיוב מ-1992, "It Was a Good Day", על יום אחד בדרום לוס אנג'לס שבו שום דבר לא השתבש. מהשיר נולד ממים: תמונה שלו, ומתחתיה "Today was a good day". בעברית ההורים מוסיפים למעלה רשימה של ניסים קטנים, ומשאירים את המשפט באנגלית למטה. **למה זה תפס:** כי הורים מכירים את ההבדל בין יום טוב ליום שבו "לא קרה כלום". יום טוב הוא כבר לא יום שבו הכול הצליח, אלא יום שבו הילד לא בכה בבוקר, הנעליים נמצאו והתור לרופא היה בזמן. המם נותן לנו להצהיר על ניצחון קטן, בלי להתבייש שהוא קטן.